הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ נ' חג'אזי ואח'

פסק דין

1.מונחת בפני תביעת שיבוב של התובעת בגין תאונת דרכים כנגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שביטחה את רכבו בסכום של 60,821 ₪.

2.א.לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי מבוטחת התובעת נהגה ברכב מסוג מאזדה בכביש דו סטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון וכי הנתבע נהג ברכבו מסוג פולסואגן אחריה.

ב.לא הייתה מחלוקת כי רכב מסוג מרצדס שהגיע מהכיוון הנגדי סטה לנתיב בו נהגה מבוטחת התובעת וגרם לה לסטות שמאלה ולבלום בעוד המרצדס עוקף אותה מצד שמאל תוך שהוא פוגע ברכבה בכנף ימין וחולף על פניה מצד ימין שלה על השול הימני. רכב זה נמלט ממקום התאונה ופרטיו אינם ידועים.

ג.לא הייתה מחלוקת כי הנתבע פגע ברכב המבוטחת מאחור.

3.המחלוקת בין הצדדים התמצתה בשאלה, האם מבוטחת התובעת בניסיונה להימנע מהתאונה עם המרצדס שבאה מולה סטתה שמאלה לנתיב השמאלי הנגדי וחסמה דרכו של הנתבע שהיה בנתיב זה במהלך בצוע עקיפה שלה ושל המרצדס כטענת ב"כ הנתבעים או שרכב המבוטחת היה בעצירה מוחלטת כשרובו בנתיב הימני ואז פגע בו הנתבע בגלל נהיגתו הרשלנית מאחור כטענת ב"כ התובעת.

4.לאחר שבחנתי העדויות, תיק המשטרה וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי גרסת התובעת עדיפה על גרסת הנתבעים.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

א. בחנתי היטב את עדותה של ילנה סוסקין מבוטחת התובעת. ב"כ הנתבעים עשה כמיטב יכולתו לקעקע מהימנותה כאשר עימת אותה עם הודעתה במשטרה לפיה כאשר הבחינה במרצדס המגיעה ממול, סטתה ימינה ונפגעה בצד שמאל של רכבה.

ב. למעשה, אין מחלוקת כי גרסה זו הייתה מוטעית, אולם הדבר אינו מצביע על כך שהעדה אינה דוברת אמת, אלא על כך שחקירת התאונה על ידי המשטרה הייתה כושלת ורשלנית. העובדה כי רכב המרצדס פגע בה מימין עולה מתמונות הנזק ברכבה וכן מדוח הפעולה של סמ"ר גרייבסקי דוד שהוזעק למקום התאונה ורשם את גרסתה מפיה לפיה: "טוענת שרכב סטה לנתיב שלה פגע בה בצד ימין". בנוסף אותו שוטר מציין בדוח כי: "ברכבה יש פגיעה מעל הגלגל ימין".

ג.אני נותן אמון מלא להסבר של העדה, כי טעתה בחקירתה במשטרה וכי "אין לי מה לשקר". הטעות הייתה של החוקר שלא השכיל להבין ממנה את מהלך קרות התאונה כפי שהדברים עלו בעדותה בפני, כאשר היא מדגימה וממחישה את הדברים בעזרת דגמי מכוניות. כפי שיובהר בהמשך, טעות חקירתית זו היוותה את הבסיס למסקנת בוחן תאונות הדרכים ולכן, למסקנותיו אין כל משקל.

ד. העדה העידה כי עברו בערך 10 שניות מרגע שבו בלמה עד לפגיעה מאחור. ב"כ הנתבעים ניסה לערער אמינות העדה כאשר הוא הציג בפניה עדותה של חברתה במשטרה גב' יוליה ברוצניקוב כי הפגיעה מאחור הייתה מיד לאחר פגיעת המרצדס מצד ימין. העדה הסבירה, כי זה לא היה מיד והם הספיקו להחליף ביניהן מספר מילים עד לפגיעה מאחור.

ה. בנקודה זו אציין, כי גם הנתבע 1 בהודעתו במשטרה לא טוען לפגיעה מיידית שלו מאחור, אלא מתאר תהליך שבו "רכב המאזדה בלם ועצר" ואז הוא יצא לעקיפה ואז גם רכב התובעת יצא לעקיפה ואז קרתה התאונה. בעדותו בפני העיד כי מהרגע שראה את המרצדס חוצה לנתיב נסיעת המאזדה עד התאונה עברו 10, 15 שניות ומרגע העמידה של המרצדס לפני המאזדה ועד התאונה עברו 5,6 שניות. עינינו רואות שלמעשה גם בנקודה זו אין סתירה מהותית בין גרסת מבוטחת התובעת לגרסת הנתבע וברור שאף אחד מהם לא הסתכל על השעון ברגעים שלפני התאונה.

ו.ב"כ הנתבעים ביסס עיקר טענותיו על דוח הבוחן שהגיע למסקנה כי "רכב אלמוני בצבע שחור שפרטיו לא ידועים סטה לעבר רכב ב' ופגע בצד שמאל של רכב ב' כתוצאה מכך הרכב סטה לימין ורכב א' שהגיע מאחור פגע בו חזית אחור. פגיעת הרכב האלמוני ברכב ב' משנה את מהירותו ואת מסלולו ובכך גורמת לקיצור מרחק הבלימה של רכב א'. על כן לא ניתן לקבוע כי רכב א' הינו הגורם לתאונה".

ז.כפי שציינתי, הבוחן ביסס מסקנתו על סמך עובדות בלתי נכונות. הרכב האלמוני פגע בצד ימין ורכב ב' סטה שמאלה ולא ימינה. נוסף לכך, מסקנה כי הסטייה נבעה מפגיעת הרכב האלמוני שהיא זו שגרמה לקיצור מרחק הבלימה, אינה מתיישבת גם עם גרסת הנתבע עצמו שמוסר בהודעתו במשטרה, כי ראה את רכב המאזדה נעצר וכן את הרכב האלמוני ואז החל בשלבי העקיפה של שניהם ובאמצע העקיפה, המאזדה החלה גם היא לעקוף את הרכב האלמוני ואז קרתה התאונה. לכן כל מסקנת הבוחן מוטעית ואינני נותן לה כל משקל.

ח.בחנתי גרסתו של הנתבע והודעתו במשטרה ובעדותו בפני והגעתי למסקנה, כי גרסתו זו אינה הגיונית ואינה אמינה.

ט.עדותו של הנתבע מתחלקת לשני שלבים. בשלב הראשון, הוא נוסע אחרי המאזדה בנתיב הימני כאשר הוא שומר ממנה מרחק סביר "במרווח טוב" (בהודעתו במשטרה) "שמרתי מרחק ממנו" בעדותו בפני. הוא הבחין כי המאזדה נעצר בצד ימין של הכביש בגלל הופעתו של רכב המרצדס ואז הוא מאותת שמאלה כדי לעקוף את שני הרכבים ואז מגיע השלב השני, שבו בשלב העקיפה גם המאזדה יוצאת לעקיפה וחסמה את דרכו.

י.הנתבע אישר, כי לא ניסה לבלום את רכבו כאשר הבחין כי המאזדה בעמידה, אלא בחר לעקוף אותה. וכך מתאר הנתבע בלשונו את השלב שבו ראה את המאזדה עוצר לפניו ועד החלטתו שלא לבלום אלא לעקוף את המאזדה משמאל: "לאחר שהרכב שלפני נעצר בגלל הרכב שבא ממול, זה עניין של שניות, אני יצאתי לעקיפה של שניהם ואז המאזדה גם נסעה ובצד שמאל של הכביש פגעתי בו... אני אותתתי כדי לעקוף אותם, אם הייתי ממשיך לנסוע הייתי פוגע בה... באתי לברוח ממנה כדי לא לפגוע בה... היה קו לבן רצוף בין הנתיבים אבל עדיף מתאונה." הנתבע אישר בסיום עדותו, כי התאונה קרתה לא בשעה שניסה לבלום אלא לאחר שיצא לעקיפה.

יא.תיאור זה אינו מתיישב עם נסיעה במרווח סביר מרכב המאזדה שלפניו ולמעשה, הנתבע מודה, כי בחר לצאת לעקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף וזאת מחוסר ברירה כיוון שראה כי לא יצליח לבלום את רכבו ולמנוע פגיעה במאזדה שעצרה לפניו.

יב. לגבי השלב השני של העקיפה, הדגים הנתבע בעדותו בפני בעזרת דגמי מכוניות "שהרכב שלפני נמצא ב-45 מעלות וגם אני ב-45 מעלות יוצא לעקיפה." העד מדגים פגיעה שלו עם החלק הימני קדמי שלו, בחלק השמאלי אחורי של רכב המאזדה.